חלק מקדים לדיון בנושא של הון סיכון, השקעות וחברות סטארט-אפ, זהו השלב המהותי של עריכת הסכם המייסדים. הסכם אשר בדרך כלל נערך בין המייסדים לפני הקמת החברה ולצורך הקמתה או בסמוך לאחר הקמתה (יש מיזמים שמוקמים כשותפויות אך זה המיעוט שבמיעוט).

הסכם המייסדים הינו אחד מההסכמים המהותיים בחיי החברה ועליון בחשיבותו כי הוא מסדיר את מערכת היחסים בין היזמים לפני ולאורך חיי החברה. הוא מסדיר את אופי הפעלת החברה בשלב שהיזמים הם היחידים שבתמונה, מסדיר את אפשרויות היציאה שלהם מן המיזם ואת חלוקת ההון במקרה כזה. הסכם המייסדים גם קובע את אופן פתרון הסכסוכים בין היזמים.

מנגנון ניהול החברה ותפקידים במסגרת ההסכם קובעים רשמית את תפקידי היזמים בחברה (ברור שבפועל היזמים מחלקים ביניהם את האחריות ויש חפיפה). קובעים גם נקודת Cut-off שזו הנקודה בה היזמים, במידה ועדיין משלבים את תפקידם בחברה עם עבודה נוספת, יעזבו את זו ויתמקדו בעיסוקם בחברה בצורה בלעדית (לרוב נקבע שהדבר יקרה לאחר סבב גיוס בגודל מסוים).

קובעים גם את הרכב הדירקטוריון הראשוני של החברה – לרוב קובעים כי לכל יזם הזכות למנות דירקטור. כדאי ליצור מספר אי-זוגי של דירקטורים במידה ויש מספר יזמים זוגי, וזה משום שיש למנוע ככל האפשר מצב של תיקו (Deadlock). אפשר למשל לפתור זאת על ידי הוספת דירקטור שימונה על ידי היזמים בהחלטה פה-אחד או דירקטור שיהיה מומחה מהתעשייה בה החברה פועלת (שימונה גם הוא על ידי היזמים בהחלטה פה-אחד).

מנגנוני יציאה הסכם המייסדים לרוב יכלול מספר מנגנוני יציאה. כלומר, מה עושים ואיך עובדת מערכת היחסים בין היזמים כאשר אחד מהם רוצה למכור את חלקו לצד שלישי או שמתגלע סכסוך שניתן לגישור אך ורק באמצעות עזיבתו של מייסד.

בין השאר יקבעו מנגנוני זכות סירוב ראשון (Right of First Refusal), זכות הצעה ראשונה (Right of First Offer), זכות הצטרפות למכירה (Co-Sale או Tag Along), שאליהם אתייחס בהקשר של תקנון החברה בהמשך בפוסטים עתידיים שידברו על תקנון החברה (שם, הזכויות הללו חלות כלפי כל בעלי המניות והחברה ואילו במקרה של הסכם המייסדים, הן חלות בין המייסדים לבין עצמם).

מנגנון במבי (BMBY)

מנגנון נוסף שלעיתים נכנס להסכם המייסדים הוא סעיף במבי (BMBY) שאלו ראשי תיבות של ״Buy me buy you״ וזהו מנגנון די אגרסיבי (זו גם הסיבה שבארה״ב יש שקוראים לו Shotgun Clause או Texas Shootout Provision).

המנגנון עובד כך שבעת שקובעים את הפעלתו, כל צד מקבל פרק זמן מסוים להאריך את שווי המיזם ובעת מסוימת לאחר מכן (בהסכמים שאני עורך זה בד״כ שבוע – שבועיים לאחר מועד ההפעלה של הסעיף) מגישים לצד שלישי ניטרלי את ההצעות של כל צד על חלקו של הצד השני וההצעה הגבוהה ביותר תזכה את הצד שהציע אותה לשמור את חלקו במיזם ולקנות בערך ההצעה את חלקו של השני.

הבעיה במנגנון כאמור זה שאמנם לכאורה מקבלים את ערכה האמיתי של החברה כי כל צד יציע את ההצעה ההוגנת בעיניו (ולעיתים קרובות עם פרמיה מסוימת) אך זהו מנגנון שמעודד בעיקר את צדדים בעלי משאבים מבין המייסדים ״לקנות החוצה״ צדדים פחות אמידים.

מנגנון רכישת חוזרת (Repurchase)

מנגנון רכישת חוזרת (Repurchase) נקרא גם לעיתים מנגנון הבשלה הפוכה (Reverse Vesting). משמעות המנגנון היא מתן זכות לחברה או לשאר היזמים לרכוש במחיר אפסי או לחלט מניות של מייסד העוזב את החברה לפני שחלף פרק זמן מסוים (לרוב מנגנון כזה יהיה בתוקף בין שנתיים לארבע שנים מחתימת הסכם המייסדים או הקמת החברה).

זהו מנגנון נפוץ מאוד ויש לו שתי סיבות עיקריות, ראשית להבטיח את מחויבות היזמים למיזם לאורך זמן ושנית, כדי שהמניות שאותו יזם ״יחזיר לקופה״ בעזיבתו ישמשו את החברה והמייסדים על מנת לתגמל את מחליפו של אותו יזם.

מנגנונים כאלה ודומים מתבקשים גם על ידי משקיעים (בסבבי השקעה מוקדמים לרוב) ולעיתים במידה ופקע תוקפו של המנגנון שבהסכם המייסדים או שנותר לו מעט זמן לחול, ידרשו המשקיעים את חתימת המייסדים על הסכם שמחיל מנגנון כאמור (Repurchase Agreement).

לעיתים יש מנגנון דומה באירוע אקזיט שנועד לשמר את היזמים בחברה (נקרא גם Holdback). למנגנונים אלו יש השלכות מס שליליות קריטיות במידה ואלו לא מנוסחים כראוי או אינם מתאימים למדיניות העדכנית שברשות המיסים ולכן חשוב וקריטי לערב בעלי מקצוע מתאימים בעריכתם.

המחאת הקניין הרוחני

הקניין הרוחני של המיזם כאשר מדובר במיזם שהוא סטארט-אפ, הוא הדבר החשוב ביותר בהקשר של חיי המיזם. משקיעים תמיד יגידו שהם משקיעים בצוות ובאנשים לפני הכל אבל, ראינו בעינינו לא אחת ולא שתי עסקאות שנפלו בגלל שחברות ויזמים לא הבטיחו את ההגנה המספיקה על זכויותיהם או שויתרו על זכויות מסוימות במיזם במסגרת הסכמים מסחריים.

בהקשר של הסכם המייסדים, אחד הסעיפים הסטנדרטיים ביותר שמוסיפים הוא סעיף המחאת הזכויות בקניין הרוחני לחברה. כלומר, זו שפה משפטית גבוהה לפעולת העברת הבעלות בו לחברה.

איסור תחרות וסודיות

במסגרת ההסכם היזמים גם מתחייבים אחד כלפי השני לשמור על סודיות בנוגע לענייני החברה, להימנע מניגודי עניינים ולא להתחרות בעסקי החברה (יותר רלוונטי כאשר יש יזמים פסיביים).

מצגים

בהמשך נדון בפרוטרוט על מצגים כאשר נדון על מבנה הסכמים אך לצורך הדיון בהסכם המייסדים חשוב שנדע שהיזמים נותנים מצגים לגבי הבעלות שלהם בקניין הרוחני. כלומר, מתחייבים בין השאר שכל קניין רוחני שאלו יביאו למיזם נמצא בבעלותם או ברישיון ושלאף צד שלישי אין בו זכות.

עכשיו בערך, יזם עם אוריינטציה טכנולוגית כבדה ישאל: ״רגע, ומה עם קוד Open Source?״, אז ספציפית בנושא זה נענה – תלוי וכל מקרה לגופו. ברישיונות קוד פתוח מסוימים לא תהיה בעיה כל עוד השימוש בהם זהיר.

‍