תקנון החברה
התקנון – משמעותו
לפי החוק, תקנון הוא חוזה בין החברה לבין בעלי מניותיה, ובינם לבין עצמם. אם התקנון הוא חוזה, הצדדים יכולים לעצב את מערכת היחסים בינם ובין עצמם ובינם לבין החברה כמו שהם רוצים. במסגרת הקמת החברה צריכים המקימים להגיש לרשם החברות תקנון.
החוק קובע את המינימום האפשרי שצריך לכלול בתקנון: שם החברה, מטרות החברה (לרוב קובעים כי החברה תעסוק בכל עיסוק חוקי), פרטים על הון המניות הרשום ופרטים על הגבלת האחריות של בעלי המניות (לרוב קובעים שהיא עד סך הערך הנקוב של מניותיהם של בעלי המניות או הסכום שהושקע על ידי בעלי המניות עבור מניותיהם).
לרוב ובהיעדר הגבלה (זכויות וטו שניתנו לבעל מניות זה או אחר), תיקון תקנון החברה ייעשה בהחלטת רוב בעלי המניות באסיפה הכללית.
הגנת התקנון על החברה
קצרה היריעה מלתאר כיצד תקנון טוב מטפל במקרי קצה שונים. ניתן לכתוב ספר שלם רק על התקנון ותקנותיו. עם זאת, היות ואנו נדרשים לקצר את הדיון ולדון במעוף הציפור על נקודות מסוימות, נזכיר דוגמה מחיי המעשה בהן תקנון חברה איכותי הועיל על מנת להבהיר את חשיבותו העליונה (בדרך כלל הוא המסמך החשוב ביותר גם בעסקאות ההשקעה וגם במהלך ניהול שגרת החברה) - בעבר ייצגנו חברה אשר בהמלצתנו החליפה את תקנון ההתאגדות שלה במסגרת סבב הגיוס לתקנון מפורט שכתבנו במיוחד בשבילה.
במסגרת תנאי העסקה בסבב, תנאי ה-Closing (עוד על כך בפוסט נפרד) הוגדרו כך שהעסקה תוגדר כסגורה בעברת כל סכום ההשקעה לחשבון החברה. לאחר חתימת ההסכמים, פנה נציג המשקיעים שניהלו אז גוף פיננסי וביקש ממנכ״ל החברה שאת סכום ההשקעה יעבירו לחשבון ייעודי במערכת שלהם במקום לחשבון החברה. המנכ״ל, למרות עצתנו שלא להסכים לכך, בלחץ המשקיעים, הסכים. כתוצאה מכך התחילה מסכת של חודשים של בקשות מצד החברה על מנת למשוך כל דולר שלו התחייבו המשקיעים בעסקה כדי לעשות בו שימוש. ובסופו של דבר, חצי מסכום ההשקעה כלל לא הועבר לחברה. במצב כזה, החברה יכלה להיות בבעיה מאד גדולה כי במקרה של תקנון חסר הגנות היה קשה מאד לטפל בכך (קיימות כל מיני הגנות כלליות מכוח חוק החוזים וחוק החברות אך הפעלתם מורכבת ולא יעילה כמו זו שעמדה לרשות החברה בתקנונה). במקרה שלנו, החברה יכלה להפעיל את סעיף החילוט שהיה בתקנונה ולחלט חצי מכמות המניות של המשקיעים. המשקיעים אגב כך, גם היו מאבדים את המושב שלהם בדירקטוריון החברה (שהיה תלוי אחוז אחזקות מסוים בחברה). כתוצאה מכך, לחברה הייתה נקודת מיקוח טובה יותר והיא הצליחה להגיע לפשרה עם המשקיעים והקושי נפתר לטובתה. סוף טוב.
מסמכים חשובים נוספים
מרשם בעלי מניות ומרשם דירקטורים
החברה לפי חוק מחויבת לנהל מרשם בעלי מניות ומרשם דירקטורים. במרשם בעלי מניות יכללו כל בעלי המניות של החברה לאורך חייה. המרשם יכלול כל הקצאת מניות וכל העברת מניות. את שמו, מספר הזהות או מספר התאגיד ומענו של כל בעל מניות ואת מספר התעודה של תעודת המניה (זו לא חובה אבל פרקטיקה טובה היא גם להוסיף את סיבת ההעברה או ההקצאה של המניות לכל בעל המניות).
מרשם דירקטורים יכלול את שמו, מענו, תאריך מינויו ואם הפסיק לכהן, את תאריך סיום הכהונה של הדירקטור.
הסכם זכויות משקיעים (Investor Rights Agreement)
הסכם שעבר ייבוא מארה״ב לחברות ישראליות ונהוג בד״כ בכאלה המאוגדות בדלאוור. הסיבה לכך היא שהדין הדלאוורי לא מאפשר לחברה להעניק זכויות מסוימות בצורה אישית במסמכי ההתאגדות של החברה (שם יש פיצול של התקנון הישראלי למסמכי שנקראים Bylaws ו-Certificate of Incorporation). הסכם זכויות משקיעים לרוב יכלול זכויות אישיות של משקיעים כמו: זכויות מידע, הזכות לכפות רישום של החברה, זכויות מידע, זכויות וטו וכו׳.
הסכמי בעלי מניות
הסכם בעלי מניות הוא מסמך קצת יותר נדיר ומשתנה הרבה יותר ביחס לשאר המסמכים בפרק זה מחברה לחברה. זהו הסכם בין בעלי המניות שלעיתים עושים לצורך קביעת הסכמי הצבעה (או הענקת זכויות וטו), לצורך מתן הלוואה ומימון בין בעלי מניות (למשל בעסקה שבה נטלתי חלק בעבר כחלק מרכישת חברה על ידי מנהליה וקרן השקעות, העניקה הקרן מימון למנהלים ותנאיו היו חלק מהסכם בעלי מניות), או לצורך קביעת הסדרי רכישה עצמית (Repurchase) כחלק מאגד של זכויות וחובות (לרוב נקבע בהסכם נפרד אך לעיתים רחוקות נראה זאת גם בהסכמי בעלי מניות).
טבלת הון (Cap Table)
טבלת ההון (Capitalization Table) היא מסמך שכל חברה נוהגת לנהל (בד״כ מנוהל ומעודכן על ידי עורכי דינה) אשר פורט את כל הון החברה והבעלות במניותיה לסוגי מניות ולכמויות. טבלת הון טובה תהיה מסודרת כרונולוגית ותכיל מספר טבלאות למעשה (אחת עבור כל אירוע הקצאה גדול). בעזרת טבלת ההון (ותקנון החברה) אנו יודעים תמיד לאמוד את ה-Waterfall בעת אירוע אקזיט או פירוק. דבר נוסף שאנו רואים בטבלאות הון הוא את ההתייחסות לבסיס הדילול – טבלת ההון היא זו שתפרוט את כלל הזכויות שניתנו על ניירות ערך של החברה (עוד על כך במאמר על הזכויות הצמודות למניה).
