בשנים האחרונות התפתח ‏סגנון חדש של הסכמי השקעה ובעקבותיו וסגנון חדש של עסקאות שנקרא SAFE אלו בעצם ראשי תיבות של Simple Agreement for Future Equity‏ את ‏ההסכם פיתח האקסלרטור Y Combinator ‏מהסיליקון ואלי‏ כדי ליצור פורמט פשוט לעסקאות השקעה ובכדי לפתור, אגב כך, כמה מן הבעיות הגדולות שיצרו הסכמי הלוואה המירה.

למשל, פתרון לבעיית הריבית שנגבתה במסגרת ההלוואה ‏ושולמה למעשה כמעט תמיד במניות (אך המס ‏בגין הרווח הגלום בקבלת ריבית זו שולם במזומן על ידי המשקיעים או לעיתים לפי דרישתם על ידי החברה). מטרה נוספת שלשמה ה-SAFE המקורי נוצר הייתה הורדה של עלויות עסקה והימנעות ממשא ומתן ממושך אשר נבע בעיקר במצב של סבבי השקעה במניות שגררו גם את תיקונם של מסמכי ההתאגדות של הסטארט-אפים על מנת לתת ביטוי לזכויות היתר שקיבלו המשקיעים (למשל הזכות למנות חבר בדירקטוריון החברה, זכויות וטו על מהלכים מסוימים של החברה, זכות סירוב ראשון ועוד). היה גם רצון מצד אלו שיצרו את הפורמט לייצר טמפלטיזציה של ההסכמים הללו כדי לייצר market standard לעסקאות בסבבי השקעה מוקדמים (early stage).

מטרות אלו הושגו בחלקן על ידי משתמשי ה-SAFE למיניהם ‏היות ומשקיעים רבים ראו בפורמט המלצה בלבד והכניסו בו‏ שינויים לצורך נתינת ביטוי לזכויות יתר כאמור לעיל. אחרים, לא ערכו תיקונים בהסכם גופו אלא ניסחו הסכם צדדי עם החברה (Side Letter) המקנה את זכויות היתר ומפרט חריגות מהפורמט, הסיבה לכך היא לרוב שהמשקיע והחברה לא רוצים ליישם את השינויים האמורים על שאר המשקיעים בסיבוב או שאלו שואפים לעיתים להצניע את ההסדר האמור.

‏עם הזמן, עסקאות SAFE התפשטו מעבר לשוק האמריקאי, שם הן התחילו, והגיעו גם למחוזותינו. כך, גם עבדכם הנאמן שבין השנים 2016 ו-2018 ‏היה עורך דין פנימי בקרן Early Stage ראה ‏כי מיום ליום עסקאות SAFE ‏תופסות יותר ויותר נפח מכלל עסקאות הקרן (deal flow)  עם הזמן גילו משקיעים רבים ‏כי פורמט ה-SAFE מהווה פרקטיקה ‏בעייתית עבורם לטווח הרחוק.

דוגמה לכך, למשל, היא היעדרה של תניית ‏המרה At will של סכום ההלוואה לטובת המשקיע (כלומר המשקיע יכול לבחור בכל רגע נתון להמיר את השקעתו למניות החברה, בדרך כלל מהסוג הבכיר ביותר באותה העת). היעדרה של תניה כזו יצר מצב של משקיעים שבויים כאשר חברות הצליחו להגיע ל-״break even״ (מצב של שוויון הכנסות והוצאות) מבלי לגייס סבב נוסף – מה שגרם במצבים מסוימים לכך שההלוואה לעולם לא הגיעה לאירוע המרה עד למצב של אקזיט (אם בכלל) ומשקיעים רבים נותרו במצב כזה, בו הם היו חסרי כל כוח בחברה, ואף לעיתים, אפילו זכויות למידע על המתרחש מעת לעת בחברה. לכאורה זהו מצב שעובד לטובת החברה. אך, אף חברה, ואת זה יגיד לכם כל יזם שעשה אקזיט, לא תחיה לאורך זמן אם המשקיעים שלה אינם מרוצים.

בעיות אלו ועוד נפתרו על ידי פורמט חדש שהחל לצוץ ולצערי עדיין אינו נפוץ מספיק ונקרא Advanced Equity Agreement או Advanced Investment Agreement. אין לו ראשי תיבות מגניבים, אבל, ההסכם פותר את כל הבעיות שהיו בעסקאות בפורמטים הקודמים, מוסיף וודאות לעסקה (על ידי הוספתם של מצגים שנעדרו מפורמט ה-SAFE וסעיפי המרה יותר מפורטים), מותיר את עלויות העסקה ברף הנמוך (כשליש מעלותה של עסקת מניות וחצי מעסקת הלוואה המירה) תוך כך שמצליח לפתור את כל הבעיות שיצר ה-SAFE למשקיעים ומקיים פגיעה מינימלית בחברה לעומת ה-SAFE.

בתקופתי כעורך דין של קרן הון סיכון השתמשנו בפורמט הזה רבות. אנחנו בקרן כל כך אהבנו את סגנון העסקאות הזה ואת הפורמט שייצרנו לעצמנו טמפלייט מיוחד שלו שהתאים למידותינו ולפרופיל ההשקעות שלנו. הפורמט הזה היה כל כך לא אגרסיבי ומיטיב עם כל הצדדים, כך שלרוב המשא ומתן בעסקה היה קצר ואף למיטב זכרוני, לרוב הקצר ביותר מכל עסקאות ההשקעה שהובלנו.

לסיכום, בשנים האחרונות גילינו כי ניתן להשקיע לא רק באמצעות רכישת מניות או מתן הלוואה לחברות סטארט-אפ וכי הדרך החדשה להשקעות Early Stage לא מסתכמת ב-SAFE בלבד, אלא שה-Advanced Investment Agreement מהווה לדעתי חלופה טובה בהרבה.

עם זאת, חשוב לציין שכל עסקה עצמאית ויש עדיין מקרים בהם סבב השקעה באמצעות רכישת מניות מהווה עסקה כדאית. חשוב לשקול את כל הפרמטרים הרלוונטיים למצבה של החברה, גודל הסבב, משך הזמן עד להשקעה הבאה שתידרש ומצב מסמכי ההתאגדות הנוכחיים של החברה.

כל זאת ועוד על ה-Advanced Investment Agreement נקרא במאמר הבא ...