החוק העיקרי המסדיר מיזוגים ורכישות (M&A) בישראל הוא חוק החברות, תשנ"ט-1999. חוק זה קובע את המסגרת לרישום, התאגדות ופירוק חברות, כמו גם את הזכויות והחובות של בעלי המניות. בנוסף, הוא מגדיר את הכללים למיזוגים ורכישות של חברות. רשות ניירות ערך (ISA) אחראית על אכיפת חוקי ניירות ערך ותקנות הקשורות לעסקאות M&A שבהן מעורבות חברות ציבוריות.

היבט חשוב נוסף בעסקאות M&A בישראל הוא נושא הקניין הרוחני. לישראל יש משטר חזק של קניין רוחני, ורוכשים צריכים לבצע בדיקת נאותות על נכסי הקניין הרוחני של החברה הנרכשת כדי לוודא שהם תקפים וניתנים לאכיפה. כמו כן, יש לנסח בקפידה כל הסכם הקשור להעברת קניין רוחני, כדי לוודא שהרוכש מקבל את כל הזכויות הדרושות לו.

שיקולי מס משחקים גם הם תפקיד משמעותי בעסקאות M&A בישראל. על רוכשים להכיר את מערכת המיסוי הישראלית, שכן היחידה העסקית החדשה הנרכשת תהיה כפופה לה לאחר השלמת העסקה, לרבות מס הכנסה חברות, מס ערך מוסף (מע"מ) ומס רווחי הון. כמו כן, יש לבחון אמנות למניעת כפל מס שייתכן וקיימות בין ישראל לבין מדינת המוצא של הרוכש. סוגיות מס הן בין השיקולים החשובים ביותר, אם לא החשובים ביותר, בתהליך האינטגרציה שלאחר המיזוג (PMI), והן משפיעות על מבנה היישום של היחידה העסקית החדשה בתוך קבוצת הרוכש.

אחד ההיבטים המרכזיים של M&A בישראל הוא הצורך בקבלת אישורים רגולטוריים מגופים כגון רשות התחרות (IAA), רשות החדשנות (IIA), וכן רשויות נוספות כמו משרד הביטחון, כאשר מדובר בחברות מתחום הסייבר או חברות בעלות מוצרים ביטחוניים.

חוקי התחרות בישראל הם מרכיב חשוב בעסקאות M&A, ורשות התחרות הישראלית (IAA) מפקחת על כך שעסקאות אלו לא יפגעו בתחרות בשוק. לרשות התחרות יש סמכות לחסום עסקאות או להטיל עליהן תנאים במקרה שהן עלולות לפגוע בתחרות.

בעת בחינת סוגיות תחרותיות, על רוכשים לבחון האם העסקה יוצרת ריכוזיות משמעותית בשוק או מחזקת מעמד דומיננטי של אחד הצדדים. רשות התחרות בוחנת עסקאות העומדות בקריטריונים מסוימים, כגון גודל השוק או ריכוזיות, כדי לוודא שהעסקה אינה פוגעת בתחרות ושיש לה השפעה חיובית על הציבור.

במהלך תהליך הבדיקה, ייתכן שהרשות תדרוש מהצדדים לספק מסמכים ומידע נרחב על העסקה והשוק הרלוונטי. היא עשויה גם לדרוש מהמיזוגים לבצע ויתורים עסקיים או שינויים מבניים כדי למזער השפעות אנטי-תחרותיות. אי-עמידה בתהליך הבדיקה של הרשות או בהחלטתה עלולה להוביל לקנסות או סנקציות.

רשות החדשנות (IIA) ממלאת תפקיד מרכזי בנוף ה-M&A בישראל, במיוחד עבור חברות בתחום הטכנולוגיה. מדובר בסוכנות ממשלתית שמטרתה לעודד ולקדם חדשנות ותעשיות היי-טק בישראל. היא מספקת מגוון רחב של תוכניות ותמריצים, כולל מענקים, הלוואות והקלות מס.

אחת הפונקציות המרכזיות של הרשות היא לתמוך בצמיחה ובהתפתחות של סטארטאפים ישראליים. כאשר חברה זרה רוכשת סטארטאפ ישראלי, ייתכן שהרשות תדרוש ממנה לעמוד בתנאים מסוימים, כמו שמירה על פעילות החברה בישראל, כדי להמשיך לקבל תמיכה מהממשלה.

עסקאות M&A מסוימות עשויות לדרוש גם אישור ממשרד הביטחון (MOD) כאשר החברה הנרכשת פועלת בתחומים הקשורים לביטחון. משרד הביטחון אחראי לוודא שהעברת טכנולוגיות או קניין רוחני הקשורים לביטחון או אבטחה לא תפגע בביטחון המדינה.

למשרד הביטחון יש סמכות לחסום או להטיל תנאים על עסקאות M&A הקשורות לחברות העוסקות בפיתוח, ייצור או תפעול טכנולוגיות, מוצרים או שירותים הנכללים בתחומי הביטחון והאבטחה. המשרד מחזיק בשיקול דעת רחב לקבוע אילו טכנולוגיות, מוצרים או שירותים נכללים בתחומים אלה, והוא רשאי לדרוש מידע נוסף או לערוך בדיקה מעמיקה של החברה הנרכשת לפני אישור העסקה.

תחומים הדורשים לרוב אישור משרד הביטחון כוללים תעשיות ביטחוניות, סייבר, וכן תחומים טכנולוגיים מתקדמים עם פוטנציאל לשימוש כפול (dual-use). כאשר החברה הנרכשת פועלת בתחומים אלו, רוכשים צריכים לצפות לתהליך רגולטורי מחמיר יותר וללוחות זמנים ארוכים יותר לאישור העסקה.

בנוסף לכך, רוכשים זריםצריכים להיות מודעים למגבלות על קניין רוחני החלות על עובדי מדינה ואנשי מקצוע בתחום הרפואה בישראל. הגבלות אלו נועדו למנוע ניצול לרעה של מעמדם לצורך פיתוח קניין רוחני לשימוש אישי.

עובדי מדינה, כגון אלו העובדים במוסדות מחקר ממשלתיים, עשויים להיות כפופים להגבלות על השימוש המסחרי בקניין הרוחני שהם יוצרים במהלך עבודתם. המגבלות נועדו להבטיח שנכסים שפותחו בעזרת משאבים ממשלתיים ינוצלו לטובת הציבור ולא לרווח אישי.

בנוסף, על רוכשים להיות מודעים לחוקי הפרטיות והגנת המידע בישראל ולתחולת משטרי הגנת פרטיות גלובליים על עסקיה של החברה. החוק העיקרי המסדיר זאת הוא חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אשר קובע עקרונות לאיסוף, שימוש והפצת מידע אישי. חוק זה חל על חברות וארגונים המעבדים מידע אישי ומחייב יישום אמצעים טכניים וארגוניים מתאימים להגנה על המידע. כמו כן, יש אפשרות לתחולת חקיקה אירופית (GDPR או ePrivacy Act) או חקיקה אמריקאית במידה והחברה פועלת בארה"ב. רוכשים צריכים לבצע בדיקת נאותות משפטית מעמיקה כדי לזהות בעיות אפשריות בתחום הגנת המידע ולוודא שהמדיניות והפרקטיקות של החברה הנרכשת עומדות בדרישות החוק.

לבסוף, חשוב להכיר גם את חוקי העבודה בישראל, אשר מגנים מאוד על עובדים. הליך פיטורים עלול להיות מורכב וארוך, ובמקרה של M&A, הרוכש יהיה אחראי על עובדי החברה הנרכשת. על המעסיק החדש להיות מודע להשלכות המשפטיות והפיננסיות של כל פיטורים, לרבות חובת מתן הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים והטבות נוספות.

לכן, רוכשים צריכים לבצע בדיקת נאותות משפטית יסודית כדי לזהות התחייבויות פוטנציאליות בתחום דיני העבודה ולתכנן מראש את השלבים הבאים לשילוב העובדים, כדי להבטיח מעבר חלק ולמנוע מחלוקות משפטיות עתידיות.

לסיכום, הבנת הנוף המשפטי והרגולטורי של עסקאות M&A בישראל היא חיונית עבור רוכשים המעוניינים לרכוש או להתמזג עם חברות ישראליות. היכרות עם הסביבה הרגולטורית, קבלת האישורים הנדרשים, ביצוע בדיקת נאותות מעמיקה והתחשבות בהשלכות המס – כולם מרכיבים הכרחיים להבטחת עסקה מוצלחת.

למשרדנו ניסיון רב בייעוץ ובניהול עסקאות M&A בישראל, ואנו יכולים לסייע לרוכשים מכל גודל לבצע רכישה מושכלת, לנהל מו"מ על העסקה ולהתמודד עם ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים, כך שהעסקה תהיה תואמת לחוקים ולתקנות.